Wp/tmr/חיויא
חיויא (עיבריא: נחש) איהו מינא דחיותא דלית ליה כרעי, ולרובא דידהו איכא זיהרא. הך זיהרא אישתכח ביני ניבי דידהו. חיואי איתפלגו לתרי מיני: הני דחיי מעילווי ארעא דאינהו רובא, והנך דחיי מתוותי ארעא ואינהו סגי-נהורי. חד מינא דחיויא דאיהו אריכא טובא הוי כי עשרין גרמידי אורכא. פלגא מן חיואי קטלי טרפייהו בחניקתא בהדי דכרכי נפשייהו סחרני גופיה דטרפא. שונרא איהו בעל דבביה דחיויא דמצי למיכליניה. בארעא דישראל אישתכחו ארבעין וחד מיני דחיויא, מינייהו תשע מרי זיהרא.
איכא תרי מיני אחריני דחיואי דמידכרו בגמרא בבלאה ואינהו עכנא ודרקונא.
חיויא הוה מאן דגרים לאדם קדמאה למיחטי באילנא דדעתא.