Wp/tmr/אריא
אריא (עיבריא: אריה) איהו מינא דחיותא דטריף, דשייך למינא דשונרא. אריא אישתכח טפי ביבשתא דאפריקי. איהו אכיל בעירי ונבלתא. אריא חשיב דוגמא לתוקפא וחילא, ומשום הכי איתקרי "מלכא דחיוותא". משאכא דחייה הוי ביני תריסר לתמני סרי שנין, מיהו בתפיסתא מצי חיי עד תלתין שנין.
ביומי קדמאי אריוותא הוו מישתכחי בדוכתין נפישי ואפילו נמי בארעא דישראל הוו שכיחי, מיהו האידנא לא אישתכחו אלא ביבשתא דאפריקי גרידא. אומדנא דמניינא דאיכלוסא דאריוותא השתא הוי כי שבעין וחמשא אלפין.
בעל דבביה דאריא איהו אפא, דטריף גורי דאריוותא בשעתא דאינהו בלחודייהו בלאו נטירותא.
איכא מימרא ידיעא "אריא נהים מאן לא ירתת".
אריא הוה אתא דשיבטא דיהודה.
חזי נמי[edit | edit source]
קיטרי בראי[edit | edit source]