אוכמא (עיבריא: שחור) היינו ציבעא. אוכמא הוי מיחושא דמיתעבדא במוחא בשעתא דליכא כל נהורא.
בזימנא דגמרא הוה אוכמא סימנא לאבילותא וצורבא מרבנן דהוה מסיים מסאני אוכמי הוה מיחזי כיוהרא דאיהו חשיב לאיתאבולי אבי מקדשא.